מבנה העין

השכבה החיצונית

עשויה רקמת חיבור חזקה, תפקידיה – תמיכה והעברת האור בחלקה הקדמי אל תוך חלל העין.
• בחלקה הקדמי – קרנית (CORNEA)
• בחלקה האחורי – לובן העין (SCLERA)
• אזור המעבר בין הקרנית ללובן נקרא "גובלת" (LIMBUS)
• שכבה שמצפה את לובן העין- לחמית (Conjunctiva)

לחמית היא שכבה דקה המתחילה משולי העפעף ומצפה אותו בחלקו הפנימי. כאשר הלחמית עוברת את קצה הטרזוס היא מתקפלת, מצפה את גלגל העין ומסתיימת בלימבוס. קיפול הלחמית נקרא פורניקס (עליון ותחתון). נותר מעין שק (שק לחמיתי) שיש לו פתח אחד מלפנים (מפתח העפעפיים) ומיתר הכוונים הוא סגור.

הקרנית והלובן בנויים שניהם מאותו סוג קולגן, אך הקרנית שקופה, והלובן לא. סוד שקיפות הקרנית תלוי בתכולת המים הנמוכה בסידור הקפדני של סיבי הקולגן בקרנית. הקרנית השקופה אינה מכילה כלי דם ואת הזנתה היא מקבלת ממי הלשכה בחלקה הפנימי, ומשכבת הדמעות בחלקה החיצוני.

שקיפות הקרנית חיונית לראיה טובה מכיוון והיא מספקת את מרבית הכוח האופטי של העין. פרט זה חשוב כי יכול להיות מושפע מעדשות מגע שמונחות על הקרנית. מבחינת הגודל: קוטר הקרנית הינו כ־11.5 מילימטר ועובי של קרנית בריאה נע בין 0.5 מילימטר במרכז ולבין כ 0.8 מילימטר בהיקפה. קרנית העין בנויה מ- 5 שכבות:

1. שכבת תאי האפיתל – שכבה חיצונית שבנויה מ- 4-6 שכבות של תאי אפיתל. אחראית על מניעת חדירת מזהמים.

2. שכבה ע"ש BOWMAN – תורמת לחוזק הביומכני של קרנית.

3. שכבת משתית (STROMA) – מהווה כ- 90% מעובי הקרנית. בנויה מסיבים מסודרים של קולגן ואחראית בין השאר לשקיפותה של הקרנית.

4. שכבה ע"ש DESCEMET – מהווה בסיס עליו מונחים תאי האנדותל.

5. שכבת תאי אנדותל – זוהי השכבה הפנימית של הקרנית, אחראית על שאיבת מים מתוך הקרנית, ייבוש ומניעת בצקת.