טיפול בקרטוקונוס בעזרת שתלי טבעת משתיתים (Intra-Stromal Corneal Rings)

שימוש בשתלי טבעת משתיתים בראשיתו נועד בשלבי הפיתוח לטפל בחולים עם קוצר ראיה קל, אך לפני מספר שנים אושר השימוש בהם גם במצבים של קרטוקונוס. הכנסתם של שתלים אלו בין שכבות של קולגן המשתית בקרנית גורמת כנראה לחיזוק וייצוב של משתית הקרנית. שני סוגים עיקריים של שתלים אלו מוכרים בעולם: INTACS מתוצרת ארצות הברית וFerrara rings  מתוצרת ברזיל.

שניהם עשויים מ PMMA (Polymethyl methacrylate) וההבדל העיקרי הוא בקוטרם ובעוביים, כאשר INTACS משאירים אזור אופטי של כ 7 מ"מ ו Ferrara rings  של 5 מ"מ. ה-FDA  אישר את השימוש בטבעות אלו לחולי קרטוקונוס שאינם מצליחים להשיג ראיה תפקודית עם עדשות מגע ושהאפשרות היחידה שלהם לשיפור הראיה היא לעבור ניתוח השתלת קרנית.

היתרון בניתוח זה הינו היותו הפיך. במידה והבעיה של הראיה לא נפתרת ניתן להוציא את השתלים ולבצע השתלת קרנית רגילה. דרישות הבטיחות כוללות עובי קרניתי מינימלי של 450 מיקרון באזור ההשתלה, שקיפות של מרכז הקרנית, היעדר מחלות אימוניות או מחלות קולגן והיעדר מחלות אחרות של קרנית כגון דיסטרופיות או ארוזיות חוזרות. ניתן להשתמש בסגמנט בודד, וניתן לחלופין לבחור בשני סגמנטים, כאשר לא הוכח יתרון מוחץ של שיטה אחת על פני השנייה. לציין כי השתלת שני סגמנטים היא השכיחה יותר בהיותה קלה יותר מבחינה ביצועית למנתח.  בחלק מהמקרים ניתן אף להשתמש בסגמנט בודד.

העובי של השתלים נבחר לפי טבלת הנומוגרמות בהתאם לרמת האקטזיה והמיופיה, ונע בין 0.25 מ"מ לבין 0.45 מ"מ. ניתן להשתיל שני סגמנטים זהים בחלק עליון ותחתון של הקרנית, וניתן לבחור ולהשתמש בשני סגמנטים בעלי עובי שונה, כאשר השתל העבה יותר מושתל באזור יותר תלול. ההשתלה מתבצעת אל תוך התעלות הלמלריות שמיוצרות בשני שליש עומק המשתית בעזרת חיתוך מכאני או בעזרת לייזר.  חיתוך מכאני הוא הוותיק יותר, ובמהלכו המכשיר מקבע את העין בעזרת יצירת ואקום ובעזרת סכין מפצלת בתנועות סיבוביות עם ונגד כיוון השעון יוצרים את התעלות. לאחרונה הוחל שימוש בפמטוסקונד לייזר ליצירת התעלות הללו.

בעבודה השוואתית בין שתי שיטות יצירת התעלות לא נמצאו הבדלים משמעותיים לא ביעלות ולא בסיבוכים. בעבודות פרוספקטיביות הוצג כי פרוצדורה זו משפרת את חדות הראיה ומורידה את ערכי קרטומטריה. הוכח גם כי היציבות האחר טיפולית נשמרת לאורך שנים ראשונות ומעקב ארוך שנים מתבצע כעת. שיטה זאת כמובן מתאימה רק בקרניות שקופות ללא צלקות ורק עד דרגת עיוות לא מאד מתקדמת.

הסיבוכים האפשריים כוללים בין השאר חדירה ללשכה קדמית בעת ההכנסה, זיהום, בליטת השתל החוצה, פגיעה בתחושה קרניתית והחמרה של האסטיגמטיזם הקיים. סיבוכים קוסמטיים שאינם פוגעים באיכות הראיה כוללים משקעים לבנים לאורך התעלה התוך קרניתית שקשורים לעובי השתל ולמשך הימצאותו בקרנית. במידה ושיטת הטיפול הזו נכשלת האופציה היחידה  שנותרת לחולה ולמטפל הינה השתלת קרנית ע"י רופא עיניים מקצועי.

למידע נוסף אודות טיפול קרוס לינקינג של סיבי הקולגן של הקרנית