פטריגיום

פטריגיום Pterygium = ( תבלול או נחש העין בעברית ) הוא קרום אדמדם בצורת משולש הצומח באיטיות על פני הקרנית. זהו גידול שפיר, אינו ממאיר, אולם עלול ליצור גרוי ואודם בעין. מקורו של פטריוגום ברקמת לחמית, שהינה הקרום הלבן שמצפה את גלגל העין. כשאר הנגע מתקדם למרכז הקרנית, שהיא החלק העגול השקוף בקדמת העין, הוא עלול לפגוע קשות באיכות וחדות הראיה. אין טיפול תרופתי שיכול להעלים זאת והטיפול המקובל הינו הסרה בניתוח.

מהם התסמינים של פטריגיום?

התסמינים של פטריגיום מרובים, ותלויים בגודל בעובי ובמידת הדלקת של הנגע. התלונות השכיחות הן גירוי, צריבה, יובש, תחושת גוף זר וחוסר יכולת להמשיך להרכיב עדשות מגע. בדרך כלל ישנם אודם מקומי ודמעת יתר. אם לא מטופל בזמן הוא עלול לגרום לפגיעה באיכות ובחדות הראייה כאשר מתקדם לכיוון מרכז הקרנית.

למה פטריגיום נוצר?

הסיבות הוודאיות להופעת פטריגיום אינן ידועות. יחד עם זאת, הוא שכיח יותר בארצות עם חשיפה מרובה לשמש ולקרינת אולטרא-סגול. בספרות מדעית תואר קשר לחשיפה כרונית לאבק ולגירוי עייני מתמשך.

כיצד מטפלים בפטריגיום?

כל עוד הפטריגיום קטן ואינו גורם לתלונות, אין צורך בטיפול. כאשר מופיע גירוי עייני בשלבים הראשוניים, ניתן לתת הקלה בעזרת טיפות עיניים נגד יובש. אין טיפול תרופתי שעשוי להעלים את הנגע המשולש הזה, לכן הטיפול המקובל הוא הסרתו באמצעות ניתוח פטריגיום או כריתת פטריגיום.

ניתוח של הסרת פטריגיום מתבצע בהרדמה מקומית, הוא פשוט וקצר יחסית. במהלך הניתוח כורתים את רקמת הפטריגיום ומשאירים את האזור שממנו הורד חשוף על מנת לאפשר לו להחלים לבדו. שיטה זו הייתה מקובלת בעבר ואף עדיין נמצאת בשימוש אצל חלק מהמנתחים). בכ- 80% מהמקרים, עלולה להופיע הישנות של הנגע.

בשיטות החדשניות לטיפול בפטריגיום יוצרים שתל לחמית ע"י רקמת לחמית בריאה שנלקחת מתחת לעפעף העליון ומושתלת בזווית העין במקום הנגע שהוסר. השתל הזה נועד למנוע את הישנות הפטריגיום. את השתל תופרים או מדביקים לאזור הנגוע במהלך ניתוח לכריתת פטריגיום. בנוסף משתמשים בחומר הנקרא מיטומיצין C שנועד למנוע את הישנות התהליך. בשיטה החדשנית אחוזי ההישנות של הפטריגיום נמוכים ביותר, ונעים סביב כ- 2-3%.

האם זה ניתוח קשה?

הניתוח נחשב לניתוח לא מסובך, אך חשוב כי יתבצע על ידי בעל ניסיון, רצוי מומחה קרנית שצבר ניסיון רב בניתוחים הללו. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית ובסיומו מניחים חבישה על העין למשך יום אחד. הסיבוכים הם נדירים ולרוב אינם מסכנים את הראיה. הסיבוכים האפשריים כוללים: דימום, זיהום, הופעת רקמת צלקת או הישנות של הפטריגיום.

לקבלת הסבר מפורט על הכנה לניתוח פטריגיום ועל תהליך ההחלמה: לחצו כאן – הנחיות לניתוח פטריגיום

בשיטות החדשניות לטיפול בפטריגיום יוצרים שתל לחמית ע"י רקמת לחמית בריאה שנלקחת מתחת לעפעף העליון ומושתלת בזווית העין במקום הנגע שהוסר. השתל הזה נועד למנוע את הישנות הפטריגיום. את השתל תופרים או מדביקים לאזור הנגוע במהלך ניתוח לכריתת פטריגיום. בנוסף משתמשים בחומר הנקרא מיטומיצין C שנועד למנוע את הישנות התהליך. בשיטה החדשנית אחוזי ההישנות של הפטריגיום נמוכים ביותר, ונעים סביב כ- 2-3%.

האם זה ניתוח קשה?

הניתוח נחשב לניתוח לא מסובך, אך חשוב כי יתבצע על ידי בעל ניסיון, רצוי מומחה קרנית שצבר ניסיון רב בניתוחים הללו. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית ובסיומו מניחים חבישה על העין למשך יום אחד. הסיבוכים הם נדירים ולרוב אינם מסכנים את הראיה. הסיבוכים האפשריים כוללים: דימום, זיהום, הופעת רקמת צלקת או הישנות של הפטריגיום.

לקבלת הסבר מפורט על הכנה לניתוח פטריגיום ועל תהליך ההחלמה: לחצו כאן – הנחיות לניתוח פטריגיום